מאת עורך הדין אלעד עפארי.
העסק נכנס לקשיים בשל משבר הקורונה. מה עושים?
התפשטות משבר הקורונה וההגבלות המתגברות, הביאה תאגידי ענק כמו גם עסקים קטנים ובינוניים למשבר חריף, המאיים על הישרדותם. המשבר חריף במיוחד בענפי התיירות, התעופה, התרבות והפנאי, ואולם המעגל עלול להתרחב, והסוף עדיין לא נראה באופק.
אין ספק כי חלק ניכר מהעסקים אשר חווים קריסה בשל המצב, הנם עסקים שיש להם זכות קיום כלכלית, ואלמלא משבר הקורונה, היו ממשיכים לתפקד כעסק- חי ואף להרוויח.
פתרון מרכזי לעסקים כאלה מצוי בחוק חדלות פירעון [1], אשר נכנס לתוקף לפני חודשים ספורים, ואשר מטרתו המוצהרת והראשונית היא שיקום כלכלי לעסקים. חוק זה נותן כלים אפקטיביים ומשמעותיים ליציאה ממשבר. את הצעדים שיש לנקוט בהם ניתן לדרג מן הקל על הכבד:
א. עסק במשבר קל – קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקול תאגידים ללא מעורבות בית המשפט
לעסק אשר מסוגל להמשיך ולפעול באורח עצמאי לתקופה הקרובה, מוצע לנסות לגבש הסדר עם נושיו מחוץ לכותלי בית המשפט במסגרתו יבוצע שינוי בתנאי הפירעון של התחייבויות העסק. השינוי יכול להציע פריסה של החוב כמו גם מחיקה של חלק מהחוב. מוצע כי הסדר כזה ילווה במשפטנים וכלכלנים, הן כדי להגיע להסדר מיטבי והן כדי למנוע הסדרים בעייתיים כגון הסדרים שיש בהם העדפת נושים.
ב. עסק במשבר בינוני – ניהול משא ומתן עם נושי העסק כדי להגיע עמם להסדר במעורבות חלקית של בית המשפט לצורך אישור ההסדר
במידה וקיימת התנגדות של חלק מהנושים למהלך של הסדר, ניתן לגבש אותו אף באישור בית המשפט. מרגע אישורו על ידי בית המשפט, מחייב ההסדר את כלל הנושים לרבות אלו שהתנגדו לו. החוק קובע כי על מנת לאשר הסדר נושים צריכים להצביע בעדו נושים המחזיקים לפחות שלושת רבעי מחובות העסק, ואולם לבית המשפט ניתנו בחוק כלים משמעותיים לכפות את ההסדר על הנושים גם כאשר היקף התנגדות להסדר גדול יותר. חשוב לציין כי במנגנון זה, המנהלים ממשיכים לנהל ולהפעיל את העסק, ללא התערבות ו/או פיקוח של בית המשפט, למעט עניין אישור ההסדר וכפייתו, במידת הצורך, על הנושים.
ג. עסק במשבר חריף – פתיחה בהליכי חדלות פירעון בבית המשפט בדרך הפעלת העסק בפיקוח בית המשפט תוך עצירת תשלומי חובות עבר לנושים
כאשר העסק מתקשה להמשיך ולפעול כעסק- חי, ואין בידו את ההון החוזר הנדרש להמשך הפעלה, נדרש מנגנון משמעותי יותר אשר כולל קבלת צו מבית המשפט הקרוי "צו פתיחת הליכים". עם קבלת הצו, מעניק המחוקק לעסק כלים רבים אשר מייצרים "תקופת רגיעה והתאוששות" ומעניקים הזדמנות לשיקום העסק ולגיבוש הסדר נושים. בין שלל הכלים העומדים לטובת עסק שניתן לו צו פתיחת הליכים, נכללים בין היתר, הקפאה של כל ההליכים שננקטו כנגד העסק, וכן כניסה לתמונה של המוסד לביטוח לאומי אשר משלם בתוך ימים ספורים ממתן הצו, את חוב שכר העבודה המצטבר של עובדי העסק כולל ימי מחלה.
במסגרת צו פתיחת הליכים ממונה לעסק נאמן. הנוהג הוא שביהמ"ש ממנה נאמן חיצוני שלא קשור לחברה ובכך למעשה מופקע ניהול העסק מהמנהלים ומבעלי המניות. מינוי נאמן חיצוני, מרתיע רבים מן העסקים מלפנות להליך של צו פתיחת הליכים וזאת בשל איבוד השליטה שלהם על העסק. אלא שהחוק אף מאפשר מינוי של נושא משרה בעסק כנאמן.
בנסיבות המשבר העולמי שפוקד אותנו, אשר כאמור מפיל עסקים שיש להם זכות קיום כלכלית, יש לשקול בחיוב, במקרים המתאימים לכך, שלא להפקיע את ניהול החברה מידי נושאי המשרה ולמנות את מי מנושאי המשרה כנאמן, ולמנות לצדם נאמן נוסף אשר בקיא בהליכי חדלות פירעון לצורך ליווי ההליך בבית המשפט.